האקולוגיה של החיידקים בגוף

Home » מאמרים » האקולוגיה של החיידקים בגוף

בעשרים וחמש השנים האחרונות בעבודתי בקליניקה עם מטופלים אני משנה להם את התזונה היומית באופן משמעותי ביותר, אפילו אם לא הגיעו אלי בשל בעיה במערכת העיכול או למטרת הפחתה במשקל. ברוב המקרים שבהם משנים המטופלים את תזונתם לתזונה מתאימה יותר, מתפתח שינוי חיובי ביותר במצב בריאותם. בשלב מסוים הבנתי שיש משמעות לשינויים הסביבתיים האקולוגים במעיים ואני עוקב אחרי תוצאות ניסויים ומחקרים רבים שמגלים בפני מימד נוסף בבריאות וחולי של האדם.

היום ידוע למדע שהחיידקים עיצבו את עולמנו יותר מכל יצור אחר, הם גם התגלו כצורת חיים מגוונת ומתוחכמת, ובעלת השפעה רבה וישירה על יצורים גדולים ומורכבים מהם בהרבה. כן, גם עלינו בני האדם, וממש ברגע זה.

מסתבר שאנחנו בני האדם איננו חיים לבד, עוד 750 טריליון תאי חיידקים, פטריות, מיקרו וננו אורגניזמים שותפים ל-75 טריליון תאי גופינו! כלומר, אנו חיים עם כמות חיידקים של פי 10 מתאי אדם, נפח סך החיידקים מגיע לגודל דומה לנפח הקיבה, המוח והכבד גם יחד. מדובר ביותר מ1000 זנים של חיידקים. המדענים ממחישים את גופינו לענן סמיך של חיידקים עטוף בשכבת עור דקה. מתברר לנו שאותם חיידקים הם השותף הסמוי לכל פעולה שלנו כמעט.

תינוק נולד לעולם "טאבולה ראסה", סטרילי ללא חיידקים. מרגע הלידה הוא מתחיל להידבק על ידי האחים הגדולים, ההורים, המטפלת, החלפת בקבוקים (בטעות…) בין ילדים בפעוטון. כך שעד גיל שלוש פחות או יותר נוצרת ה"מקרופלורה"- התמהיל החיידקי שיאפיין אותו לאורך חייו. אותו תמהיל חיידקי תורם רבות לאופי המטאבולי של האדם, לנטיותיו ולתשוקותיו למזונות שונים, למצבו הפיזי, הנפשי והמנטאלי

לפחות 90% מהחיידקים בגופנו הם טובים לאדם ופולטים חומרים כמו דיאציל, מי חמצן ופחמן דו חמצני שמעכבים את התפתחותם של חיידקים מעוררי מחלות.

דוגמא לקבוצה אחת של חיידקים טובים – החיידקים הפרוביטיים: כאשר אנו אוכלים דגנים מלאים, ירקות שורש, ירקות מצליבים, קטניות, פירות בעלי סיבים מסיסים שמורכבים מרבי סוכרים שהגוף אינו יכול לפרק אותם במלואם, הסיבים עוברים את מערכת העיכול ומגיעים בצורה בלתי-מעוכלת למעי הגס. במעי הגס הם פוגשים את החיידקים הפרוביוטים (אותם חיידקים שאנו צורכים בסמיכות לנטילת האנטיביוטיקה). החיידקים הפרוביוטים מתיישבים על הסיבים המסיסים ומתחילים לפרק אותם על ידי התססה. במהלך ההתססה החיידקים מפרקים את הסיבים לשלושה סוגי חומצות שומן קצרות שרשרת:
1. לחומצה בוטירית שמסייעת לשחלוף התאים במעי הגס ומגנה בפני סרטן המעי הגס, מסייעת לפריסטלטיקה-לתנועתיות של המעי הגס בכך שהיא מספקת מקור אנרגטי לקולונציטים- תאי דופן המעי הגס.
2.החומצה האצטית מובלת לכבד ומהווה מקור אנרגטי נוסף לשרירים.
3. החומצה הפרופיונית הופכת להיות מאגר גלוקוז בכבד.

יתרון נוסף של החיידקים הפרוביוטים: התססת הסיבים על ידי החיידקים אף יוצרת מולקולה של המורמיל-דיפפטיד שנספג לדם, מעוררת את המערכת החיסונית ומשפרת אותה. בנוסף, המורמיל דיפפטיד נקלט בקולטנים במוח שמאפשרים לווסת את השינה.
פרופסור ברוס גרמן (פרופ' לכימיה) מאוניברסיטת קליפורניה דייוויס פרסם ב-2013 את ממצאי מחקרו: הוא חקר סוכר בחלב האם שמהווה חמישית מהרכבו של החלב, אבל התינוק כלל אינו מסוגל לעכל אותו. פרופ' גרמן בדק מה הסיבה שגוף האם משקיע כל כך הרבה משאבים של סוכר שאינו תורם מאומה לתינוק. התברר לאחר מחקר, שאף חיידק לא הצליח להתקיים מסוכר זה, מלבד חיידק בשם "ביפידו". הביפידו משגשג ומתרבה באמצעות סוכר זה. הסתבר שכאשר חיידק הביפידו משגשג, הוא אינו נותן לאף חיידק נוסף להתפתח בגוף התינוק. זהו יתרון עצום מפני שבאופן זה גוף התינוק אינו נדבק בחיידקים אחרים במשך תקופת ההנקה (במידה שמדובר בהנקה מלאה). חיידק זה הוא "שומר הראש" של התינוק ולכן האם מזינה אותו.

קבוצה נוספת של חיידקים מועילים היא קבוצת החיידקים "המרזים": קבוצות שונות של חיידקים נחשבים "חיידקים מרזים" וקבוצות אחרות נקראות "חיידקים משמינים".

הניסוי הראשון היה לפני שנים אחדות כאשר השתתפו בו שתי קבוצות: קבוצת אנשים בעלי משקל נמוך וקבוצה של אנשים בעלי עודף משקל. לקחו דגימות צואה משתי הקבוצות והזריקו את הצואה (יש בצואה כמות גדולה מאוד של חיידקי מעיים) על ידי חוקן הפוך לחולדות. החולדות נשאו אותו מטען גנטי ואכלו אוכל זהה. אותן חולדות שקיבלו את הצואה מהקבוצה של האנשים הרזים, נדבקו בחיידקים והורידו את מסת השומן מגופן, בעוד שהחולדות שקיבלו את הצואה מקבוצת האנשים בעלי עודף המשקל נדבקו בחיידקים המשמינים והשמינו. בהמשך לאותו ניסוי גילו עוד נתון מעניין ביותר: כדי שהחולדות ידבקו בחיידקים המרזים הן חייבות לצרוך סיבים מהצומח. כדי שהחולדות יידבקו בחיידקים המשמינים וישמינו, הן צריכות לאכול שומנים מהחי.

בעוד מספר שנים כבר לא נצטרך להתאמץ להפחית במשקל, אנו נצרוך באופן יומי לאורך תקופה קפסולה ובה חיידקי מעיים מרזים, נאכל מזון צמחי על מנת להידבק בחיידקים שבקפסולה וכך נפחית במשקל.

מתוך ניסויים אלה ואחרים קובעים המדענים שתזונה עתירת סיבים מהצומח מעודדת ירידה במשקל, בעוד שתזונה של בשרים מהחי ומוצרי חלב מעודדת עלייה במשקל.

דוגמא לפטריות וחיידקים מזיקים: רבים מכירים את תופעת הקנדידה, אבל ישנם עוד סוגי חיידקים נוספים הניזונים מגלוקוז. כאשר אוכלים פחמימות מזוקקות כמו לחם לבן וסוכר לבן /חום, הפטריות והחיידקים אוהבי הגלוקוז "מקבלים עידוד" ומכפילים עצמם בקצב גדול מאוד. ככל שהם משגשגים כך הם משדרים חזק יותר למרכזי התיאבון שלנו במוח להשתוקק לעוד פחמימות פשוטות. אותה תקשורת עם המוח מתבצעת, על פי פרופ' ג'ון סיראן מאירלנד, דרך עצבי הואגוס או לפי השערה אחרת, הקשר מתבצע דרך ננו רעלנים המופרשים על ידי החיידקים ועוברים דרך זרם הדם.

המדענים מבינים כיום שכאשר אדם נגמל מהצורך במתוק, הוא למעשה מצמצם את כמות החיידקים שמשדרים למוח את הרצון לטעם מתוק ולא כפי שנהגו לחשוב שהוא לומד לשלוט במרכזי העונג.

עוד דוגמא ליתרונם של החיידקים הפרוביוטים:
במחקר שעורר הדים רבים, פרופסור חווייר בארבו מיוניברסיטי קולג' קורק באירלנד מצא שתזונה המכילה חיידקים פרוביוטיים, אותם חיידקים שנמצאים גם ביוגורט, משפיעה ישירות על מוחם של עכברים ומשנה את אישיותם: החיידקים הופכים אותם לרגועים יותר ופחדנים פחות. פרופסור בארבו בדק את מוחם של העכברים שהוזנו בחיידקים הללו, ומצא שהיו בו יותר קולטנים של מוליך עצבי בשם GABA, שתפקידו להפחית את תזזיתיות היתר של הנוירונים במוח. תרופות נגד חרדה אצל בני אדם עובדות בדיוק באותה הדרך.
דוגמא נוספת ליתרון הפרוביוטיקה: במחקר צרפתי שנערך ב2012, התגלה שטיפול בבני אדם עם מנות גדולות של פרוביוטיקה במשך 30 ימים רצופים מקטין את החרדה של מטופלים ומפחית באופן זמני מצוקות פסיכולוגיות.

דוגמא אחרת: בניסוי שהתפרסם ב2013 נתנו לנשים עם תסמונת ה- OCD (כפייתיות אובססיבית) לצרוך תזונה עשירה בחיידקים פרוביוטים במשך חודש, לאחר החודש בחינה פסיכולוגית הראתה שרמת ה- OCD ירדה פלאים. ניסוי נוסף התבצע בילדים עם היפראקטיביות ADHD, שקיבלו כמות גדולה של חיידקים פרוביוטים במשך חודש ורמת הקשב שלהם במבחנים השתפרה ב45%..
עדויות חדשות מלמדות שחיידקי המעיים משנים את מבנה המוח ואת הכימיה של המוח ומשפיעים על מצב הרוח וההתנהגות שלנו. פרופ' אמראן מאייר מביה"ס לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס מאמין שלחיידקי מערכת העיכול השפעה אדירה על מבנה המוח. כדי לחקור כיצד משפיעים חיידקי המעיים על האנטומיה של המוח, מאייר סרק את מוחם של אלפי נבדקים ב-MRI ואסף דגימות חיידקים ממערכת העיכול שלהם. הממצאים הראשונים מלמדים על מתאם בין האנטומיה של אזורים מסויימים במוח לבין סוגי חיידקים מסוימים שנפוצים במערכת העיכול. מאייר טוען שתמהילים שונים של החיידקים במעיים משפיעים על חיווט המסלולים העצביים במוח.

פרופ' מייק לייט מטקסס שחוקר את השפעת המיקרובים על המערכת האנדוקרינית טוען שחיידקים מפרישים נוירו-כימיקלים חדשים שלא נחקרו בעבר וכי השפעתם על המוח מתבטאת בשינויים במצבי הרוח.

מחקר חדש שלו שפורסם השנה בכתב העת Gastroenterology מדווח על ירידה בפעילות העצבית במרכזי החרדה במוחן של נשים בריאות שקיבלו במשך ארבעה שבועות דיאטה פרוביוטית, שכללה שתיית יוגורט פעמיים ביום. מוחן של הנבדקות נסרק לפני ואחרי הדיאטה הפרוביוטית, הן בזמן מנוחה והן בזמן שצפו בפרצופים עם הבעות פנים רגשיות וביצעו מטלה שדרשה קשב. הממצאים העיקריים מהמחקר מלמדים על ירידה בפעילות העצבית רגשית ברשת נרחבת של אזורים שקשורים בתופעות חרדה ברחבי המוח.

החוקר השבדי סוון פטרסון בודד קבוצה של עכברים בני יום במתקן זכוכית נטול חיידקים וגידל אותם שם בתנאים סטריליים, כדי לבדוק אם תהיה לכך השפעה על התפתחותם. התברר כי בלי החיידקים, מוחם של העכברים התעצב באופן חלקי: יותר ממאה גנים הפעילים בדרך כלל אצל עכברים רגילים לא זכו לביטוי. העכברים שגדלו בתנאים סטריליים איבדו את היכולת ללמוד דברים חדשים, סבלו מהיעדר אנרגיה והפגינו אפאטיות מוחלטת למתרחש סביבם.

מחקר חדשני שנעשה במעבדה של פרופ' פול פאטרסון מCal Tech בעכברים עם סימפטומים של אוטיזם, התברר שתזונה שכללה תוספת חיידקים פרוביוטיים הפחיתה משמעותית את ההתנהגות האוטיסטית.

לפני כחודש נפתחה בישראל פעילותו של "בנק הצואה". בנק שבו שומרים צואה של אנשים עם בריאות טובה על מנת להשתיל אותם אצל אנשים חולים במחלות מעיים כרוניות ואחרות. מנהל המחלקה פרופסור הלפרין דיווח על 95% הצלחה בריפוי מלא של חולים כרונים חשוכי מזור.

לסיכום:
היום ברור למדענים שבגופנו קיים "איבר נוסף" שהוא פלורה של מיקרו וננו אורגניזמים (חיידקים, פטריות ודומיהם), שמתקשרים בינם לבין עצמם, ומשפיעים על מוחנו. כתוצאה מכך יש להם השפעה משמעותית ביותר על מצב בריאותינו, מצבנו הגופני, הנפשי והמנטאלי. לפי הניסיון הקליני שלי ושל אחרים, ניתן לרפא מחלות כרוניות רבות על ידי שינוי אקולוגי של מקרואורגניזמים אלה, מתוך הקניית הרגלי תזונה מתאימים למטופל.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *