על פי הפילוסופיה הסינית, ארבע העונות מתארות תהליכים שונים ואנרגיות שונות המשלימות זו את זו וביחד יוצרות איזון המאפשר חיים על פני האדמה. כל עונה משפיעה אחרת על האדם מבחינה פיזית, רגשית ורוחנית. גוף האדם הוא כמו האדמה הגדולה שבה מתרחשים תהליכים ואנחנו בעצם המקרוקוסמוס של הטבע, שבתוכו מרוכזים ארבע העונות וחמשת האלמנטים. כמו כן, ארבע העונות מסמלות תהליך מחזורי של לידה, צמיחה, שיא, קמילה, מוות והכנה לקראת לידה חדשה.
נלמד על המהות של ארבעת העונות.
האביב
נקרא גם היאנג הקטן. האביב משויך לאלמנט העץ. האביב מסמל את הנביטה, היציאה אל החיים, הכוח החזק המלא פוטנציה המאפשר תזוזה ראשונית, שבירת המצב הסטאטי הקפוא של החורף ויצירת אנרגיה קינטית. זו התאוצה הראשונית, צריך הרבה אנרגיה להשקיע כדי להתחיל את תנועת הקטר. צמח שנובט יכול להרים משקל כבד מאוד כאשר הוא מבקיע את קרום האדמה שיושב מעליו.
האביב הוא כמו תינוק שיצא מן הרחם, מן התרדמה של החורף ומתחיל את החיים עם הרבה אנרגיה, הרבה תנועה וצמיחה ראשונית מהירה.
השנה העברית בימים עברו החלה באביב וכך גם השנה הסינית , מפני שלפי היהדות באביב יצאו לחרות ונפתחו כלפי חוץ.
עונת האביב היא מאוד לא יציבה, עם הרבה שינויים קיצוניים, הרבה תנועה ורוחות. כך גם כשיורדים למקרוקוסמוס-לאדם: ברפואה הסינית מבחינים בשינוי באיכות הדופק של האדם. הדופק נעשה בעל תנועה (ויברציה) פחות יציבה ויותר עצבנית. נפוצים יותר כאבי הראש, השינויים במצבי הרוח של האדם, הוא יותר אמפולסיבי.
על פי הרפואה הסינית, לאחר מנוחת החורף, אחרי האינקובציה והתרדמה החורפית-יש הרבה אנרגיה. לכן אפשר לעבוד קשה יותר ולקיים יותר יחסי מין, כי הזרעים מצויים בשפע, לאחר שנבטו מתרדמת החורף. כעת הזרעים יכולים לצאת החוצה ולממש את הפוטנציאל האגור בהם.
הקיץ
הרעיון של הקיץ הוא שיא הפריחה והצמיחה, הבשלות עד השניה שלפני תחילת הקמילה. נקרא גם היאנג הגדול. בחורף נעשתה העבודה הפנימית המופנמת הבלתי נראית , זאת שצברה את האנרגיה ואיפשרה לפרוץ לאביב ולממש את הפוטנציאל . המימוש הוא האביב, ההגעה לשיא זה הקיץ הפוטנציאל הממומש במלואו.
האנשים יותר שמחים בקיץ, נפתחים, הכל יותר מוחצן, חם. המחלות העיקריות שמחמירות בקיץ הן הלב וכלי דם. הדופק של האדם בקיץ רחב וגדול יותר. האלמנט שמיצג את הקיץ הוא האש.
חורף
הרעיון המרכזי הוא שהכל נכנס מתחת לאדמה ואנחנו מגיעים ליין הגדול (=החורף). החורף משתייך לאלמנט המים, אלו מי התהום שנמצאים עמוק בתוך האדמה. כמו הזרעים שחדרו בסתיו אל האדמה ובחורף, בתוך האדמה המוגנת, הם מתכוננים לפריצה החוצה, שתבוא באביב.
החורף זה השלב שבו אוכלים קטניות וזרעים שהם חומרי אגירה. מכיוון שהגוף שלנו בעונה זו אמור לאגור ולשמור את האנרגיה, מומלץ לקיים בחורף יחסי מין בכמות מעטה ומבוקרת כדי לא לפזר את הזרעים שנמצאים עמוק ב"אדמה" האישית שלנו.
סתיו
היין הקטן משויך לאלמנט המתכת, אלמנט המסמל אנרגיה נדחסת, מסתגרת, התנועתיות היא כלפי פנים ולמטה אל תוך האדמה, אל תוך החורף, אל המוות והתרדמה.
לעומת הקיץ שהיה השיא, הסתיו מסמל את תחילת הדעיכה, את ההתכופפות כלפי מטה של הפרח שעל גבי הגבעול. זו הנשירה של העלים והזרעים מטה אל האדמה. הסתיו זו עונה שמכינה אותנו לחורף: אנו מתכנסים, מתנקים, אוספים את כל מה שדרוש לנו למנוחה של החורף. זהו מצב הדומה למצב שלפני הליכה לישון, צריך להתקלח ולנקות את האנרגיות השליליות של היום.
בסתיו עושים חשבון נפש על כל מה שעשינו או לא עשינו בעבר, לכן לא במקרה יום הכיפורים של היהודים – בסתיו. נהוג לבצע תשליך בזמן זה כדי להיפטר מהטפל.
הימים היאנגים מתקצרים, הלילות היינים מתארכים והאדם בתקופה הזו מתחיל להסתגר בתוך עצמו במעין תחושת עצבות ("זו היא עונה כזאת חבוב, זה רק הסתיו וזה עובר"-כדברי השיר).
המחלות הנפוצות הן של ריאות ואפשר לראות שכאשר הריאות מתפקדות בצורה לא טובה, האנשים הופכים להיות כפופים יותר, החזה מתעגל פנימה והכתפיים נסגרות.
תגובות אחרונות